Travellerspoint בלוג של

מגווילין לבאמיי

או: מסעות איה ויתיר ביחד עם מיליארד סינים בחגם הלאומי

overcast
תצוגה מסביב לעולם yatiraya על מפת הטיול של.

חלק א: טראסות האורז של גווילין
או: ארוחת צהריים בחברתו של סטלין.

ידוע כי כל המבקר בגווילין ולא אמר "אורז" לא יצא ידי חובה. על כן, אוהל על גבינו ושק"ש בתיקנו יצאנו עם עמית הישראלי ופראנס הגרמני לטיול לטראסות האורז.
עשינו טיול של יומיים - הליכה בין כפרים ציוריים ושדות אינסופיים של אורז הבנויים מדרגות מדרגות, כמו יצירת אומנות שתוכננה בקפידה והתמונות תדברנה בעד עצמן...
בצהרי היום הראשון כשכבר היינו רעבים, תפסו אותנו שתי סבתות עליזות ואנרגטיות מהכפר הסמוך השייך לשבט ארוכות השיער. מה מיוחד בשבט זה אתם בוודאי שואלים? אז לאיטיים מביננו - לנשות השבט יש שיער ארוך המגיע עד לקרסוליהן. שיער חלק שחור ועבה אשר יעורר קנאתן של כל בת ישראל חסודה מתולתלת ודלת שיער. בנות ישראל יכולות להתנחם בכך שהנשים בגובה מאה וארבעים ס"מ.
נחזור לענייננו - כשנכנסים לביתן אי אפשר לפספס תמונה ענקית של סטלין. הצבענו על התמונה בפליאה ואמרנו: "סטלין?", הן מהרו לתקן אותנו ואמרו: "מאו צה טונג". ניסינו להתעקש, אך הן דבקו בעמדתן. מי אנחנו שנתווכח עם זוג קשישות קומוניסטיות נמרצות? אבל זה היה סטלין.
שתי הנשים החלו להכין ארוחה מפוארת: תוך עשרים דקות חתכו, טגנו, בישלו וקילפו ארוחה דשנה לארבעתנו. כמובן שהתנדבנו לעזור וקלפנו תפו"א אחד בזמן שהן קלפו כ-17 תפוחים.
את הלילה עשינו למרגלות אחת הטראסות וקמנו לזריחה ליום נוסף של הליכה בין הטראסות.
בפעם הבאה שתאכלו אורז, תוכלו להזכר בשתי זקנות מלאות מרץ שלא יודעות איך נראה מאו צה טונג...

IMG_4846_1_.jpg
IMG_4849.jpg
IMG_4867.jpg
IMG_4915.jpg

חלג ב: הדרך לבאמיי
או: איך נחטפנו באישון לילה ע"י פקיד ממשל קומוניסטי בכיר

חלק זה מתחיל בארץ, כאשר חפשנו מקומות מיוחדים מחוץ למסלול הבנאלי של הלונלי פלאנט. מצנו באתר אינטרנט מידע על כפר קטן ומיוחד המסתתר בעמק בין רכסי הרים, לא מחובר לכבישים ודרך הגישה היחידה אליו היא על גבי נהר הזורם בתוך מערה גדולה וחשוכה. שמו של הכפר: באמיי.
כל סיני ששאלנו לא הכיר את המקום ולא ידע איך להגיע. פתחנו מפה וניסינו את מזלנו. החלטנו לקחת רכבת לעיר באייזה הנמצאת בגבול המחוז. בתחנת הרכבת היינו מרכז העניינים (סוף סוף! תסמונת ילדי הסנדוויץ'...). אנשים נגשו מכל עבר, ניסו לדבר באנגלית וצלמו אותנו כאילו היינו בר רפאלי בחוף בוגרשוב.
ואז ניגש אלינו דניס. סטודנט חביב מבאייזה. בגאווה הוא סיפר לנו שאבא שלו בא לאסוף אותו מהרכבת עם אוטו (הרכבת היתה אמורה להגיע באחת לפנות בוקר) והציע את שירותיו בהקפצה למלון. שני פרטים על דניס:
1. אבא שלו היה הרבה שנים חייל בצבא הסיני. כיום הוא משהו כמו סגן ראש העיר.
2. דניס קרוי על שמו של מאו צה טונג (שמו הסיני, מי שלא הבין).
כשהגענו לבאייזה דניס מלמל משהו על זה שאמו הכינה אוכל. אביו אסף אותנו וכשעברנו ליד המלון שהזמנו, דניס אמר: "הנה המלון שלכם" והמשיך לנסוע. תשושים מעייפות, ראינו את המלון שלנו הולך ומתרחק ועמו השינה שלנו. להזכירכם, השעה אחת בלילה.
בעל כורחינו מצאנו את עצמנו אוכלים ארוחת ערב מלאה באמצע הלילה. הלכנו לישון רק בשלוש. למחרת הוזמנו לארוחת צהריים ואירוח ששם כל אם מרוקאית בכיס הקטן.
ד"ש לכולם מדניס.

270_IMG_4943.jpg

חלק ג: באמיי
בשעה טובה ומוצלחת הגענו לכפר באמיי היפהפה. על אף שהתייר המערבי הממוצע טרם גילה את המקום, כל העם הסיני - כן. ומכיוון שזהו החג הלאומי ,הנמשך שבוע, כולם גם היו שם. הכפר והאזור אכן מאוד קסומים ויפים: כפר שלם הנחבא מהעולם אליו צריך לחתור בנהר הזורם דרך מערה חשוכה.
הכפר מרשים ואכן שווה ביקור, אך בתקופת החגים מזכיר את הסחנה ביום העצמאות...

270_IMG_5003.jpg
IMG_4973.jpg
IMG_4970.jpg

אנחנו בעיצומו של וויכוח ונשמח לתגובות:
חלק מאתנו חושב שצריך לשים מפות של הערים והאזורים בבלוג וחלק חושבת שזה מיותר ומשעמם. המגיב הראשון יזכה בחולצת זהו זה ותקליט.

yatiraya פורסם על ידי 00:48 מאוחסן ב סין הערות (7)

תחנה ראשונה: יאנגשו

או: איך התנפלו עלינו חבורת נערים ברחוב

semi-overcast
תצוגה מסביב לעולם yatiraya על מפת הטיול של.


לאחר 13 שעות של טיסה משמימה ומפרכת בה רגע השיא היה כשהתפוצץ על יתיר עט והוא התמלא דיו כחול (למזלו איש סיני שמן עם זקן טליבאן נחלץ לעזרתו והושיט לו את המטלית הלחה האחרונה שלו) הגענו להונג קונג.
נחתנו בלילה, השכמנו קום בבוקר ושמנו פעמנו לכיוון סין הגדולה.
לאחר שחצינו את הגבול, קנינו כרטיס לאוטובוס ליאנגשו. הבחורה שמכרה לנו את הכרטיס אמרה שיוצא אוטובוס של 10 שעות בשעה 10:30, ובטיים-זון של סין זה אומר אוטובוס של 12 שעות שיוצא בשעה 12. ניחא, לפחות זה היה אוטובוס שינה ופגשנו בחור תאילנדי חביב שידע אנגלית ודיבר בלי סוף.
בכניסה לאוטובוס צריך לחלוץ נעליים, עובדה מוזרה מאחר שהסינים מרגישים בנוח לירוק בכל מקום ולקנח את האף בפרהסיה ללא כל שימוש בטישו. מה, הם פתאום נהיו סטריליים?
270_IMG_4757.jpg
IMG_4734.jpg
IMG_4737.jpg
כשהגענו בחצות ליאנגשו, הערנו כל שומר לילה בכל הוסטל בעיר עד שמצאנו הוסטל שהיה מוכל לקבל את המחיר שרצינו לשלם.
יאנגשו היא עיר תיירותית ביותר, אך לא בכדי. קמנו בבוקר למראה מרהיב של עמק המוקף בהרים קארסטים בצורת קונוסים שביניהם זורם נהר גדול.
שכרנו אופניים ויצאנו לתור את הסביבה. כמנהגה בקודש, התרסקה איה בדרך ודממה כמעט למוות. היא פתחה בשביתה וסירבה להמשיך לנסוע. לאחר הפצרותיו של יתיר ושימוש בשוחד של מסאז' רגליים סיני מסורתי בערב, המשכנו בדרכנו.
IMG_4762.jpg
IMG_4791.jpg
IMG_4783.jpg
אמש, בזמן ארוחת הערב, נגשנו אלינו שלוש נערות סיניות צעירות ובמבטא קלוקל, הפצירו בנו להתלוות אליהן למקום ליד הפארק החשוך ולדבר אנגלית. הבנו ש: או שהולכת להתנפל עלינו כנופיית רחוב סינית ולשדוד/לאנוס אותנו או שהולך לקרות משהו ממש מגניב. לאחר ששקלנו את העניין בכובד ראש (5 שניות בדיוק), החלטנו להתלוות אליהן.
הגענו לבית ספר לאנגלית שאליו מגיעים צעירים מכל רחבי סין כדי ללמוד את השפה על מנת שיוכלו להתקדם בחיים. אכן באמת התנפלו עלינו, אבל בשאלות כגון:
מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?
מה הצבע האהוב עלייך?
מי הסופר-סטאר האהובה עלייך? (הערת מחבר: איה)
(הערת המחברת: וכך שוב מצאתי את עצמי מלמדת אנשים זרים שפה, כנראה שזהו גורלי)
IMG_4799.jpg
מסתבר שאחת לשבוע הם משדלים תיירים תמימים להצטרף לערב של שתייה, חטיפים ושיחה באנגלית. לצערן, רוב התיירים מסרבים.
טוב, קבלנו בירה וחוויה...
צום קל!

yatiraya פורסם על ידי 22:01 מאוחסן ב סין הערות (6)

פרולוג


תצוגה מסביב לעולם yatiraya על מפת הטיול של.

לאחר שש שנים של עבודה קשה באוניברסיטה במהלכן יתיר סיים בהצלחה מרובה תואר שני במתמטיקה ואיה סיימה עם ציונים בינוניים לחלוטין תואר ראשון בעבודה סוציאלית, הבנו שאנחנו רוצים הפסקה מעיר הקודש. על אף התחבורה הציבורית הנפלאה, הדו- קיום האוטופי של החילונים-חרדים-ערבים, מחירי השכירות הנוחים, מגוון האפשרויות לבילוי סוער בשבת וראש העיר הנפלא שלנו, רצינו שינוי. לצאת קצת. להתאוורר.

האמצעי- טיול סטייל טיול אחרי צבא לחו"ל. לחזור להיות עוד פעם אחת בקפקרים לפני התברגנות סופית ומעבר לעולמם של הגדולים המשעמם והאפרורי (אנחנו מרגישים צורך להתנצל בפני כל אותם אנשים אשר כבר עברו לשם, אבל lets face it, אתם יודעים שזאת האמת).

טוב, אז לאן נוסעים? איך מחליטים? אנחנו רוצים לראות הכל! לרקוד על כל החתונות! לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה! לתפוס ציפור אחת ביד ושתיים על העץ ולגלות מאיפה משתין הדג!
האמצעי- טיול מסביב לעולם ב-180 יום (לאיטיים מבינינו- על משקל "מסביב לעולם ב-80 יום" נו, זה עם הכדור פורח)
במעמד זה אנו רוצים להודות לסוכנת הנסיעות הנפלאה שעמדה לצידנו לאורך כל הדרך, נענתה לגחמות שלנו והתאפקה לא לחנוק אותנו לאחר ששינינו מסלול לפחות פעמיים בשבוע: אמא! אההה, זאת אומרת סנונית. אנחנו ממליצים בחום ומכיוון שהתפנה לה עכשיו המון זמן, תוכלו ליצור איתה קשר בטלפון
050-7476163.

לצורך טיול סובב עולם זה, פתחנו את הבלוג הנ"ל לכל מי שרוצה לראות איפה אנחנו, מה מעשינו, לשלוח המלצות, רעיונות, שבחים ואף מילות נאצה למי שמרגיש צורך...

בימים אלו ממש אנחנו מסיימים לארוז פקלאותינו, סידורים אחרונים (הכוללים בין השאר סידור הבית ותשלום אגרה לרשות השידור בזכות יתיר השטינקר) (הערת מחבר: זאת אומרת – בגלל שאיה לא האמינה שיתנו לנו קנס פיגורים) וביום שישי ה-21/9 בלילה (במידה ולא נקבל עונש מהקדוש ברוך הוא בעבור חילול שבת קודש) אנחנו יוצאים לדרכנו!!!
תחנה ראשונה- סין.
להתראות!

yatiraya פורסם על ידי 19:12 מאוחסן ב ישראל הערות (0)

(18 מתוך 16 - 18 פוסטים) « עמוד 1 2 3 [4]