Travellerspoint בלוג של

בוסטון ואפילוג

או: בלוג אחרון ודי. הפעם באמת.

snow
תצוגה מסביב לעולם yatiraya על מפת הטיול של.

נשארו לנו מספר ימים בודדים עד שובנו לארץ הקודש והישר לשולחן ליל הסדר האינטנסיבי.

את הימים שנותרו לנו בילינו בחברת האחיינית קלרה (גם אמרי וברברה ההורים היו שם איפה שהוא ברקע. נראה לנו).
עלינו על טיסה לבוסטון, וכשנחתנו גילינו שבחוץ מתחוללת סופת שלגים (עבורינו- הישראלים. בשביל המקומיים אלו היו בערך שניים וחצי פתיתי שלג). לרווחתנו, בשדה התעופה חיכה לנו אבא של קלרה שלקח אותנו במכונית המחוממת הביתה.
IMG_7867.jpg

העברנו את ימי המסע האחרונים בשירה של מיטב 100 שירים ראשונים, התאמנו בהליכה (לא אנחנו- קלרה) ונחנו הרבה.
זכינו גם לפגוש את ג׳ים ודילן- אבא ובן שפגשנו בניו זילנד ולא חשבנו שנראה שוב.
בקרוב מאד נעלה על טיסה ארוכה אל עבר הנודע.

חלקנו יחזרו לעבודה שמחכה להם וחלקנו, טוב, מישהו שמע על משרה עבור בחורה בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ונסיון עשיר בכתיבת בלוגים?

אז מה היה לנו?

היה לנו סין- מדינה עם תרבות מטורפת. פלנטה אחרת ממש. טיילנו פעורי פה מהמפגש עם העם הנפלא הזה, הנופים והגילוי המפתיע שאפשר לתקשר כל כך הרבה ללא שפה.
IMG_5308.jpg
IMG_5328.jpg

היו לנו פיליפינים בהם גילינו כמה מהנה יכולה להיות ישיבה על החוף וההליכה המפרכת מהים לחוף, מהחוף לים, ושוב לחוף. במיוחד כאשר החול לבן, הים טורקיז והדקלים שופעים קוקוסים.
IMG_6116.jpg
IMG_6137.jpg
IMG_6571.jpg

היתה לנו ניו זילנד- בה שחקנו לחלוטין את סוליות נעלינו תוך שאנו גומעים כמה מהנופים היפים בעולם. למדנו גם את הערך של הכנסת אורחים נדיבה וכנה.
IMG_6616.jpg
IMG_6650.jpg
IMG_7239.jpg

היו לנו צ׳ילה וארגנטינה- שם נהנינו מהשילוב בין נופי פטגוניה המרהיבים יחד עם שמחת החיים הדרום אמריקאית.
IMG_7442.jpg

בארה״ב נזכרנו כמה כיף זה בית ומשפחה (לא מספיק כיף כדי שנרצה לחזור) וגם דונלד דאק, גופי וכמה רכבות הרים היו.

על אף שאנחנו לא ממש רוצים לחזור, על אף שזה נגמר ממש מהר, על אף המשבר הקל הצפוי עם החזרה לשגרה- אנו אסירי תודה על מחצית השנה הזו שהעשירה את חיינו, הסבה לנו אושר שאין דומה לו, הרחיבה אופקינו והוכיחה לנו שסך הכל אנחנו מסתדרים די טוב בינינו.

וכעת, מספר קטעים אשר נחתכו בעריכה ולא פורסמו בבלוג:

  • סין. אוטובוס לילה. השעה חצות. חושך. נסיעה של 12 שעות. יתיר מת להשתין. לרווחתו, האוטובוס עוצר בשולי הכביש וכמה חברה׳ יורדים להתפנות. יתיר יורד איתם. איה מנמנמת את שנת היופי שלה. לפתע היא מרגישה שהאוטובוס נוסע. היא פוקחת עיניים ומגלה שהכיסא שלידה ריק. לאחר שתי דקות היא מבינה את המתרחש ורצה לנהג בצעקות ״stop the bus!". הנהג, מבוהל, עוצר בצד (חצי ק"מ אחרי), ויתיר שהשלים עם הרעיון שיצטרך לתפוס טרמפים עד היעד, רץ לכיוון האוטובוס. הנהג התנצל מעומק ליבו ויתיר עלה על האוטובוס (לאחר שסיים את מלאכתו). איה לא הסכימה לדבר על המקרה במשך שבוע.
  • השירותים הנוראיים בעולם:

כידוע, או שלא כידוע, השירותים בסין שונים מהשירותים במערב. הכל מחובר לצנרת, אפשר להוריד את המים, רק שהאסלה היא פשוט בצורת חור ברצפה.
ברוב ההוסטלים היה מה שקראנו לו ״שרוקלחת״ המקלחת היא למעשה נמצאת בסמוך לאסלה-חור. באחד ההוסטלים, בהם השירותים והמקלחות היו משותפים לכלל האורחים, השרוקלחת הייתה מאתגרת יותר; ראשית- הייתה רק מקלחת אחת לשני המינים והיא הייתה בשירותי הבנות. לא היה מקום נפרד למקלחת, אלא היינו צריכים לעמוד מעל האסלה ולהתקלח. השיא- ברז המים הוא בתוך המקלחת, אבל אם רוצים לכוון את הטמפרטורה צריך לצאת מהמקלחת (עם מגבת או בלי, לבחירתכם) לרוץ לצד השני של החדר (או ללכת, לבחירתכם) ולשחק עם הברז האחראי על הטמפרטורה. חזרתם למקלחת והמים חמים/קרים מדי? אנא חזרו על התהליך שנית.

  • פיליפינים, מסעדה: איה אומרת לטבחית שהיא צמחונית ומכאן השיחה מתנהלת כך:

טבחית: ״אז את לא אוכלת בשר״?
איה: ״לא״
טבחית: ״ודגים״?
איה: ״לא״
טבחית: ״ודיונון״?
לא!!!!

  • פיליפינים: במטוס בדרך לאי פלאוון הדיילות שיחקו משחקי חברה נושאי פרסים סטייל טיול שנתי: ״הראשון שיראה תמונה שלו עם אהובתו זוכה ב...״, ״הראשון שימנה שמות של חמישה נשיאים״ וכו׳...״ מיותר לציין שכולם שיתפו פעולה בהתלהבות.
  • ניו זילנד. טוב. קצת קשה לנו לדבר על זה. אנחנו עדיין מתאוששים מהטראומה. לפעמים אנחנו גם חולמים על זה בלילה.

אנחנו מטיילים על חוף הים בצפון האי הצפוני. השמיים אפורים ואנחנו לבד. לפתע אנו מבחינים בשתי ציפורים לא גדולות, בערך בגודל של אנפה, עפות לעברנו במהירות עצומה ועומדות להתנגש בנו. לקחנו צעד אחד אחורה. שוב התקדמנו. שוב תקפו אותנו. לקחנו צעד אחורה. אז ראינו שעל החוף יש גוזל קטן שבקושי הולך והציפורים הם ההורים המודאגים שמגנים עליו בחירוף נפש. הכל טוב ויפה. חומר נחמד לסרט של נשיונל ג׳אוגרפיק. אבל אנחנו צריכים לחצות לצד השני של החוף שלמים ובריאים. תכנית הפעולה שגיבשנו: לשים את מעילי הגשם מעל הראש שלנו ולחצות את החוף בריצה כל עוד נפשנו בנו. כך קרה ששני אנשים מבוגרים רצו בצעקות על החוף עם מעיל על הראש בורחים משתי ציפורים בגודל של אנפה. מחזה משעשע. מזל שלא היה שם אף אחד כדי לראות.
IMG_7126.jpg

לסיום, מספר מילים מפי יתיר:

חמשיר לבלוגיסט המדוכא
או: נקמתי המתוקה על כך שאיה השתלטה על הבלוג והשאירה לי את הפן הטכני בלבד

מעשה הוא בצמד כותבים רציני,
בבלוג, וברקע- סיפור כוחני.
כי למרות השיוויון
היא כפתה את הטון
ואני הושארתי עם הצד הטכני.

(ומי שרוצה לטעון שלא עקבתי אחרי כללי החמשיר- שיפנה לאיה. היא אחראית על הכתיבה).

אה, כן- למי ששואל :מה זה? איך הייתם בסין בלי לבקר את חיילי הטרקוטה? הרי לכם: ביקור בחיילי הטרקוטה האלטרנטיביים.
IMG_5468.jpg

ולסיום, תודות:
תודה למי שעקב אחרי הבלוג, קרא ופירגן.

נתראה בקרוב (לדאבונינו)

yatiraya פורסם על ידי 06:18 מאוחסן ב ארצות הברית

תוכן עניינים

הערות

ידעתי שאיה היא הכותבת!!!

על ידי עמית

אהבנו, רותקנו בהנאה כל פעם מחדש....אך מאוד התגעגענו.
אני לא יודעת איך נסתדר בלי הבלוג החודשי ....שוב נתגעגע.

על ידי אמא

איזה יופי!
חצי של שנה של הנאה בשבלינו ובשליכם מגיעה לסיומה.
נצטרך למצוא תחביב חדש

מחכה כבר לפגוש אתכם!

על ידי אלון

פנו אלי מהוצאת הספרים של "למטייל". אין ברירה, תצטרכו להמשיך במלאכה, לספק לנו בלוגים. התרגלנו והתמכרנו!

על ידי snunit

בואו כבר!!!

על ידי shira

Travellerspoint. הערות על פוסט זה סגורות בפני מי שאינם חברים באתר. את/ה יכול/ה להשאיר הודעה במידה והינך חבר/ה באתר.

הכנס את פרטי ההרשמה שלך לאתר להלן

( מה זה? )

אם אינך חבר/ה באתר, את/ה יכול/ה להצטרף ללא תשלום

Travellerspoint הירשם ל